פרפרים

כולנו היינו זחלים יפהפיים, שהפכו/ שהופכים כעת לפרפרים יפהפיים. 🦋

אני אישית חושב שא.נשים להט"ב מאופיינים בגמישות יוצאת דופן, שבעיקר מתבטאת בזמנים של שינוי. בו בזמן שאנחנו אוכלוסיה מוחלשת, אני חווה בתוכנו חוסן נפשי שאני לא תמיד רואה בחברה מסביב.

לדעתי, הסיבה לכך נעוצה בההתגברות על הארון – כל אחד.ת והארון הפרטי שלו.ה.

תזכרו אחורה ביציאה מהארון שלכםן. תחשבו כמה מאיים זה היה – זה הרגיש ממש כמו סוף העולם.

ייתכן שהייתםן צריכות לנתק קשרים עם א.נשים משמעותיים.

אולי איבדתםן תמיכה רגשית, נפשית, כלכלית.

יכול להיות שהרגשתםן מבולבלות, אבודים, מלאי ספקות, ולא ידעתםן לאן הולכות מכאן.

בו בזמן, התחלתםן להציג את עצמכםן בצורה אחרת, אותנטית יותר.

לצד החרדה הייתה גם שמחה על השחרור, על ההגשמה, על חיים יותר נכונים עבורכםן.

ועם הזמן התחלתםן להכיר א.נשים אחרות, שתמכו בכםן – הכרתםן קהילה.

.

קצת מזכיר את מה שקורה עכשיו, נכון? 🙂

.

אני זוכר את הארון האחרון שלי (אני אומר אחרון, כי היו עוד לפני). חשבתי שאם אצא מהארון בתור טרנסג'נדר אני אמות. חלק ממני הושפע מהמסרים המרעילים של החדשות, שאוהבים את הנרטיב של הטרנסים כקורבנות. אבל היה בזה גם משהו נכון במישור הרוחני. כי כשיצאתי מהארון באמת הרגשתי שמשהו בי מת – החלק שפחד.

וואו, כמה שאני פחדתי. התקפי חרדה, רעידות, בכי בלתי נשלט... הייתי בטוח שאני יוצא מדעתי. אחרי שזה נרגע התחילה ההתמודדות עם העולם החיצוני, וכל השיט שנלווה לכך – מיסג'נדרינג, שאלות חודרניות וחצופות, דיספוריה...

למרות שהפחדים הכי גרועים שלי התממשו, להפתעתי לא נשברתי. יחד עם תמיכה של בת זוג אוהבת, עם כל התמודדות הרגשתי את עצמי מתחזק. ולמדתי לענות – בהתחלה בתוקפנות שורפת, ועם הזמן באסרטיביות פחות מופעלת. כנראה שבאמת מה שלא הורג אותנו מחשל אותנו.

.

אני לא מזלזל בפחד, ההיפך - הוא חשוב. יש א.נשים טרנסג'נדרים שבאמת מתמודדות עם סכנת חיים. ועד היום אני מפחד, כי העולם איננו בטוח כלפינו עדיין. אבל הפחד לא מנהל אותי כמו פעם. הוא רק מבקר, מזכיר לי שיש עדיין על מה להילחם.

גם עכשיו אני מפחד. אני לא יודע מה הולך לקרות מבחינה כלכלית, בריאותית, מדינית... וטוב שאני מפחד, כי הוא מונע ממני לצלול לשאננות. אבל בו בזמן כל יום, כל שעה, לפעמים כל דקה, אני עובד על להירגע בתוך הפחד, כי בקלות רבה אפשר לגלוש מפחד בריא לחרדה משתקת.

מחר יהיה יום הנראות הטרנסי, יום שמזכיר לנו את כוחנו הפנימי להתגבר על כל מה שהעולם זורק עלינו.

תזכרו - אנחנו שורדים. וביחד, אנחנו גם משגשגות.

“מחר יהיה יום הנראות הטרנסי, יום שמזכיר לנו את כוחנו הפנימי להתגבר על כל מה שהעולם זורק עלינו. תזכרו - אנחנו שורדים. וביחד, אנחנו גם משגשגות."

אם בא לכםן, אני מזמין לשתף בסיפור היציאה מהארון שלכםן.

תזכרו בכוח הפנימי שלכםן ובכל המשאבים שאפשרו זאת.

בואו נחגוג את הכוח שבשינוי.

כולנו היינו זחלים יפהפיים, שהפכו/ שהופכים כעת לפרפרים יפהפיים. 🦋